השבת אנחנו הולכים לקרוא בתורה את פרשת בלק. בפרשת בלק אנחנו פוגשים את בלעם. בלעם הנביא הגדול והמשמעותי ביותר של אומות העולם, מלמד אותנו יסוד ענק וחשוב - "בדרך בה שאדם רוצה לילך מוליכים אותו".
ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא: ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם: ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו: ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה: ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי: כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה: ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה: ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי: ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה:
בלעם רצה בכול מאודו ללכת עם אנשי מואב, אך כלפי חוץ הוא כאילו מתכחש לכן. בסופו של דבר, אלוהים שרואה כליות ולבב, נותן לבלעם את האישור, "גושפנקא" לצאת לדרך עם אנשי מואב ולקלל את עם ישראל.
היסוד הזה מתפשט לא רק אל האדם אלא גם לאומות העולם בכלל ובפרט לאומה הישראלית. אלוהים נתן כוח רב ומשמעותי בידי האומה הישראלית להיות דבר מיוחד. אלוהים נתן כוח לאומה הישראלית להקים מסלול ייחודי ושונה בעולם, להיות "אור לגויים". אלא במקום זאת, האומה הישראלית משחר הקמתה בחרה ותמכה דווקא בדרך האחרת והלא נכונה, להיות "חושך לגווים".
כלומר: במקום שהאומה הישראלית תביע עמדה חזקה וגלויה כנגד כול הרע בעולם. ולצאת בכול האמצעים הדרושים כנגד כול ביטוי של אלימות, שפיכות דמים ומלחמות ריקות מתוכן בעולם. אנחנו לא רק שלא מגנים לכול הדברים האלו, אלא שותפים להם בצורה מלאה וחסרת מעצורים.
האומה הישראלית תומכת בהמשך הכיבוש, הבנייה בהתנחלויות, המחסומים וגדר ההפרדה. האומה הישראלית תומכת במלחמות אין סופיות, בחוסר רחמים לזקנים, נכים ועניים. האומה הישראלית תומכת בחוסר צדק, בעיוות דין, שחיתות ועושק. כעובדה: הממשלה הזאת והעומד בראשה ממשיכים את הקו האופייני של כול קודמותיה.
לכן, אם יום אחד פתאום תתעוררו ותגלו שהחלום הציוני שלכם התפוצץ בפנים, נרקב וחסר תוכן או שהפצצה האטומית של האיראנים תתפוס אתכם עם המכנסיים למטה. אני אמחה כפיים בהנאה ואצחק, הרי "בדרך בה אומה רוצה לילך מוליכים אותה" - זה כתוב באותיות קידוש לבנה.
מאידך גיסא, יש דרך אחרת. דרך בלי בלופים ואחיזות עיניים. להחזיר את כול ההתנחלויות והשטחים הכבושים מ - 67. להקים מדינה פלסטינאית עם גבולות ברורים שזכות השיבה יכולה להתקיים רק בה. ולצד תהיה מדינה דמוקרטיה, שיוונית, כלל - אזרחיה שכול מהותה היא - "אור לגווים ולא חושך לגווים" - אז ורק אז, תבוא קץ ההיסטוריה.
ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא: ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם: ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו: ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה: ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי: כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה: ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה: ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי: ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה:
בלעם רצה בכול מאודו ללכת עם אנשי מואב, אך כלפי חוץ הוא כאילו מתכחש לכן. בסופו של דבר, אלוהים שרואה כליות ולבב, נותן לבלעם את האישור, "גושפנקא" לצאת לדרך עם אנשי מואב ולקלל את עם ישראל.
היסוד הזה מתפשט לא רק אל האדם אלא גם לאומות העולם בכלל ובפרט לאומה הישראלית. אלוהים נתן כוח רב ומשמעותי בידי האומה הישראלית להיות דבר מיוחד. אלוהים נתן כוח לאומה הישראלית להקים מסלול ייחודי ושונה בעולם, להיות "אור לגויים". אלא במקום זאת, האומה הישראלית משחר הקמתה בחרה ותמכה דווקא בדרך האחרת והלא נכונה, להיות "חושך לגווים".
כלומר: במקום שהאומה הישראלית תביע עמדה חזקה וגלויה כנגד כול הרע בעולם. ולצאת בכול האמצעים הדרושים כנגד כול ביטוי של אלימות, שפיכות דמים ומלחמות ריקות מתוכן בעולם. אנחנו לא רק שלא מגנים לכול הדברים האלו, אלא שותפים להם בצורה מלאה וחסרת מעצורים.
האומה הישראלית תומכת בהמשך הכיבוש, הבנייה בהתנחלויות, המחסומים וגדר ההפרדה. האומה הישראלית תומכת במלחמות אין סופיות, בחוסר רחמים לזקנים, נכים ועניים. האומה הישראלית תומכת בחוסר צדק, בעיוות דין, שחיתות ועושק. כעובדה: הממשלה הזאת והעומד בראשה ממשיכים את הקו האופייני של כול קודמותיה.
לכן, אם יום אחד פתאום תתעוררו ותגלו שהחלום הציוני שלכם התפוצץ בפנים, נרקב וחסר תוכן או שהפצצה האטומית של האיראנים תתפוס אתכם עם המכנסיים למטה. אני אמחה כפיים בהנאה ואצחק, הרי "בדרך בה אומה רוצה לילך מוליכים אותה" - זה כתוב באותיות קידוש לבנה.
מאידך גיסא, יש דרך אחרת. דרך בלי בלופים ואחיזות עיניים. להחזיר את כול ההתנחלויות והשטחים הכבושים מ - 67. להקים מדינה פלסטינאית עם גבולות ברורים שזכות השיבה יכולה להתקיים רק בה. ולצד תהיה מדינה דמוקרטיה, שיוונית, כלל - אזרחיה שכול מהותה היא - "אור לגווים ולא חושך לגווים" - אז ורק אז, תבוא קץ ההיסטוריה.
